אמא בארגז חול

אמא בארגז חול

יום שני, 26 בספטמבר 2016

אהבה שלנו כהורים אינה תלויה בדבר. האמנם?



עד כמה אהבה יכולה להיות אהבה ללא תנאים? את מי בעצם אנחנו מעזים לאהוב אהבה כזו? תחשבו רגע. בטוחה שרובכם עניתם שאהבה ללא תנאים היא אהבה לילדים שלנו. האמנם? יהיו ביניכם שיגידו איך היא מעיזה לפקפק בזה ואולי יהיה מישהו אחד שיסכים איתי, יסכים לפחות להתבונן בשאלה הזו בעיניים ביקורתיות יותר. 

אני בטוחה שלי כמו לכם, קשה יותר להתבונן באהבתנו התלויה בדבר בילדנו ולכן אני מזמינה אתכם לפגוש את הילד שבכם. אני פגשתי אותה היום, לא נהנתי כל-כך לראות אותה. האמת היא היתה נראית לי אבודה קצת, הלוואי והייתי יכולה להציל אותה, אבל אין בי את החמלה הנדרשת לכך. לא כרגע. ניסיתי לשאול אותה אם היא מרגישה אהובה, אהבה כזו שלא תלויה בדבר, אהבה כזו שלא משנה מה תעשה ימשיכו לאהוב אותה תמיד, רק על מי שהיא. היא לא ענתה, רק הסתכלה בי בעיניים החומות והלחיים האדומות שלה במבט אובד.

אין לי תשובות לתת לכם, אבל יש לי הרבה שאלות. האם תמשיכו להיות אהובים ללא תנאי אם תשברו את הכלים? האם ימשיכו לאהוב אתכם גם אם עשיתם משהו רע. ממש רע. האם ימשיכו להסתכל בכם בעיניים מכילות ואוהבות גם אם פרצתם גבולות ואפילו טאבו אסור. התשובה שכולנו רוצים לענות היא 'כן' אהבה של הורים אינה תלויה בדבר, אבל אולי בכל זאת תתבוננו שוב. בכם. בילד שבכם. ואז שקצת תרפו תסתכלו על הילד שלכם.


תוצאת תמונה עבור ‪child inside us‬‏


אני תמיד אומרת לבנותיי שלא משנה מה הן תעשנה אני אוהב אותן עד בלי די. זה נכון אני באמת אוהבת אותן עד בלי די, אבל ללא תנאים? אני מצפה מהן להרבה דברים. האם האהבה שלי תלויה בכך? כואב לי בגוף אפילו לחשוב אחרת. חשבתם פעם למה ילד מרגיש שלא אוהבים אותו כשכועסים עליו? למה הוא מרגיש לבד כשהוא איכזב אותנו? למה אנחנו, שנשבענו לאהוב אותו תמיד ללא תנאי לא מצליחים להעביר לו את התחושה הזו.


היום הבנתי שכדי שאני אצליח במשימת חיי עליי להציל את הילדה ההיא שפגשתי. זו היתה רק התחלה, אבל יש לי הרגשה שיצאתי למסע.
















יום רביעי, 31 באוגוסט 2016

איך להכין קופסת הפתעות בריאה לגן.

לא כתבתי כמעט כל החודש, והיו עניינים,שלא תחשבו שהיה פה רגוע. אבל החופש ממש עוד רגע נגמר ומבטנו למחר. אין ספק שההתרגשות בבית עולה וגוברת.
ואם חשבתם שהמשימות שלנו מסתיימות כשהשנה מתחילה, הרשו לי להזכיר לכם שהמצב הוא בדיוק להפך. וכבר מחר עומדת בפניי משימה חדשה, עד עכשיו היתה הזנה בגן ועד שהנושא הזה יסתדר, עליי להכין קופסת אוכל לגן של תמר.
אתם כבר מכירים אותי, ויודעים שהראש שלי התמלא במחשבות. אחת המחשבות היתה זכרון ילדות שלי. הסנדוויצים שלי היו הכי מושקעים שיש, כל עוד אבא שלי הכין אותם, ברגע שנגסתי באחד כזה שמכיל רק מרכיב אחד, ידעתי מבלי להסתכל שהיום אמא קמה מוקדם. התפקיד הזה היה שייך לאבא שלי והוא עשה זאת נאמנה. (גילוי נאות, הוא היה מכין לי כריכים מושקעים עד גיל מאוד מאוחר) אמנם אמא שלי היתה אחראית על הבישולים אבל בכריכים פינתה בכבוד רב את מקומה לאבא שלי. והוא עשה זאת מצויין, לפעמים כשהוא בא לבקר, הוא עדין מביא לי כריך כזה מושקע עם כל מיני הפתעות בפנים.

האמת, תומר התנדב להכין את הכריכים, הוא באמת טוב בזה יותר ממני. אז אולי בעצם אפנה לו את הבמה? ובאמת כל יום לגוון בכריך? אני כנראה יותר דומה לאמא שלי פה. אז החלטתי, הוא יכין את הכריכים ואני את העטיפה. הכרתי פעם אבא שכתב לבת שלו כל יום חמשיר חדש שהמציא, כשעוד לא היו לי ילדים רציתי להיות כמוהו. אבל מכיוון שאני עדיין בחופש, התפניתי להכין לתמר אוכל למחר (או לפחות לתכנן מה יהיה שם, היא תאכל טרי, אל דאגה).

אבל בגלל שבכריכים רגילים אני לא משהו, החלטתי לפנק בקופסה מגניבה מלאה באוכל שעושה חשק לאכול אותו. ראיתם פעם ילד שיסרב לאכול כוכב? (אפילו אם זה קולורבי).
אני תמיד אומרת שהכל עניין של איך את מגישה את זה. 

אז חשבתי שלמרוח גבינה על לחם יהיה רגיל מידי, מה גם שתמר רגילה להכין לעצמה את הכריך, החלטתי להמשיך ולתת לה את העצמאות הזו. איך עשיתי את זה, אתן לתמונות לדבר.

רק אקדים ואומר, נכון זה דורש קצת יותר זמן אבל בעיניי שווה את זה. 

1. בחרו קופסה יפה.



2. חתכו את הלחם בצורה מגרה, בעזרת חותכני עוגיות גדולים.


3. לקופסה הכניסו גבינות אהובות על הילד. 
    אני בחרתי אצבעות גבינה צהובה של עמק וגבינה צפתית של תנובה
    ובצנצנת הקטנה, גבינה לבנה, זו עם הבית.
    חתכו ירקות בצורות קטנות, גם כאן בעזרת חותכני עוגיות.  
    הוסיפו כפית כדי שיוכלו למרוח (לגדולים יותר, אפשר סכין)



4. הוספתי גם משקה תות יופלה, שיהיה לה מרענן וטעים. 




מבט מלמעלה 



 5. ארזו הכל






6. הוסיפו פתק חמוד





7. בתאבון 




אז שתהיה לכולנו שנה נפלאה וטעימה מלאה בסיפוק ואהבה. 

יום רביעי, 27 ביולי 2016

שלא יתפסו אותך בלי. רשימת מכולת הכרחית למסיבה.

חודש יומהולדת, כבר כתבתי על זה. פעמיים. אבל עכשיו להפקה האמיתית. אחרי שהוחלט שחוגגים, כי אני פשוט לא יכולה אחרת, קבעתי תאריך וזהו בערך. מוזר ולא מתאים לי ממש. לא היה לי מיקום, לא שלחתי הזמנה מעוצבת, לא הזמנתי דברים מ e bay והגרוע מכל!  לא היה לי קונספט. לא )רציתי לזרום על יומולדת נסיכות אז פשוט לא שאלתי לדעתן של הקטנות השנה. החלטתי שספונטני ושל פעם זה מה שיתפוס חזק הפעם. אז החלטתי, אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד. כי שהלכתי לקנות כלים חד פעמיים, הקונספט פשוט קרא לי. והוא היה מגניב מאי פעם, בעיניי לפחות, וזה הרי מה שחשוב.

יום שני, 11 ביולי 2016

אל תגעו לי בעוגה

מכירים את הבקשות האלו בכל מיני אירועים של הגן "ללא אחים". מהי התגובה הראשונה שלכם לעניין? האם אתם מההורים שישר מתעצבנים, כי איך בדיוק אמצא בייביסיטר בשעה 17 ביום ראשון, האם אתם מאלה שלמרות שזו הבקשה של הגננת, מתעלמים ומגיעים לגן בהרכב מלא פלוס פלוס. או שאתם מבינים את המקום שאליו חותרת הגננת ומראש לא התכוונתם להביא אותם. מה קורה כשלא נאמרה בקשה כזו, אך ההחלטה היא שלכם, את מי אתם שמים במרכז? את הנוחות שלכם? את הנוחות של הילד? ועל איזה ילד בכלל אני מדברת? החוגג? הנספח?

יום רביעי, 6 ביולי 2016

יומהולדת יש רק פעם בשנה

עוד רגע וזו הפעם ה- 33 שאני חוגגת יומהולדת. חוגגת זו המילה שנבחרה לציין את המאורע הזה, מילה מחייבת בפני עצמה שהרי חגיגה פירושה :

1. קִיּוּם מסיבה לציון חג או אירוע משמח
2. מסיבה או טקס שמח
3. מאורע מלא פעילות והתרגשות; פסטיבל.
4. הִתְהוֹלְלוּת, הֲלִילָה

אהבתם